פריסת הצלב הקלטי בטארוט: מדריך נינוח, עמדה אחר עמדה

פריסת הצלב הקלטי בטארוט נותנת לעשרה קלפים עשרה תפקידים שונים. אחד מתאר את המצב, אחר בוחן קושי, ואחר שואל למה אנחנו מקווים. לא צריך להבין את כל העשרה בבת אחת. אפשר להתחיל בעמדה, להתבונן בתמונה ולמצוא קשר קטן אחד לשאלה שלנו.

המדריך הזה משתמש בטארוט להתבוננות, לעולם לא לחיזוי. הקלפים מציעים תמונות שאפשר לחשוב בעזרתן. הם אינם יכולים לקבוע מה יקרה, לחשוף מחשבות פרטיות של אדם אחר או להחליט מה עלינו לעשות.

מהו הצלב הקלטי, ומנין הוא בא

לפריסה יש שני חלקים: צלב שמורכב משישה קלפים, ולצידו טור אנכי של ארבעה קלפים, המכונה מטה. יחד הם עוזרים לבחון מצב, את התגובה שלנו אליו וכיוונים אפשריים.

א. א. וייט פרסם אותה בספרו המפתח המצויר לטארוט (1910), תחת הכותרת ״שיטת ניבוי קלטית עתיקה״. זו הכותרת שלו; המילה עתיקה אינה מעידה כשלעצמה על מקור קלטי עתיק. המקור מספק גרסה מתועדת של השיטה, ולא הוכחה למוצאה הזה.

וייט כתב בשפה של ניבוי עתידות. כאן נשמור על סידור הקלפים שלו ונבחין בין השמות ההיסטוריים שלו לבין שאלות ההתבוננות שלנו. במיוחד, התוצאה הסופית אצלו הופכת כאן לאפשרות שאפשר לבחון, עם מקום לבחירות ולנסיבות משתנות.

לסדר את עשר העמדות

לבחור שאלה על החוויה שלנו, למשל מה יעזור לי לפנות מקום לתחביב יצירתי? לערבב בדרך שנוחה לנו, ואז להניח עשרה קלפים לפי הסדר. קריאה שבה כל הקלפים ישרים היא אפשרות מועילה להתחלה.

להניח את 1 במרכז, ואז את 2 לרוחב מעליו, כך שחלק מספיק מהתמונה הראשונה יישאר גלוי. את 3 להניח מעל המרכז ואת 4 מתחתיו. במדריך הזה, 5 משמאל ו־6 מימין. להשאיר רווח נוסף מימין בשביל המטה: 7 בתחתית, ומעליו 8, 9 ו־10, כך ש־10 בראש הטור.

וייט ממקם את קלפי העבר ומה שמתקרב לפי הכיוון שאליו פונה הקלף המייצג. הסידור שלנו משמאל לימין קובע את המיקום מראש, כדי להקל על התרגול. אם קשה לזכור מה שייך לאן, אפשר לכתוב את המספרים על פתקי נייר.

הקלף המייצג אצל וייט נבחר בנפרד כדי לייצג את האדם או את העניין, ומונח מתחת לקלף 1. כאן הוא בגדר אפשרות בלבד, והוא נוסף על עשרת הקלפים שנשלפו. אפשר פשוט להשתמש בשאלה הכתובה במקומו.

123הכתר4מתחת5מאחור6מלפנים7הגישה שלנו8הסביבה9תקוות ופחדים10לאן זה עשוי להוביל

השמות שבמירכאות בטבלה שלהלן הם דבריו של וייט, בתרגום לעברית. השאלות הן העיבוד שלנו; לשון הזכר ההיסטורית שלו יכולה להתייחס לכל מי שקוראים בקלפים.

הצלב: עמדות 1 עד 6

1. המצב

להתחיל במה שמעסיק אותנו. הקלף הזה מתאר היבט של השאלה, לא את החיים שלנו במלואם. אפשר לציין פרט אחד שרואים בתמונה, ואז לקשר אותו למשהו מוכר: הדמות הזאת נראית עסוקה; הכוחות שלי מתחלקים בין כמה משימות.

2. ההשפעה החוצה

לקרוא את הקלף הזה לצד קלף 1. מה מסבך את המצב? גם קלף שנראה נעים יכול לתאר קושי: נדיבות, למשל, יכולה להפוך להתחייבויות רבות מדי. ההנחה לרוחב מסמנת את תפקידו בפריסה; היא אינה הופכת אותו אוטומטית לקלף הפוך.

3. הכתר

וייט מתאר מטרה או אידיאל, ומשהו שאולי אפשר להשיג אך עדיין לא התממש. בקריאה הזאת אפשר לשאול מה אנחנו רוצים באופן מודע. חשוב להבחין בין רצון להבטחה. תמונה של שביעות רצון בעמדה הזאת עשויה לתאר את המשאלה שלנו לנינוחות, ולא להעיד שנינוחות עומדת להגיע.

4. היסוד

לחפש את מה שכבר קיים: הרגל, ערך, משאב או תנאי שתומך במצב. היסוד אצל וייט עוסק במשהו שכבר התממש. אין צורך להפוך אותו לאמת פסיכולוגית נסתרת. הסבר מעשי, כמו לוח זמנים שאינו גמיש, עשוי להתאים יותר.

5. ההשפעה החולפת

זה מה שהשפיע לאחרונה על העניין שאנחנו בוחנים, ואולי אחיזתו מתחילה להתרופף. הוא עדיין יכול להיות חשוב, בלי להיות כל הסיפור עכשיו. אפשר לשאול מה אנחנו לוקחים איתנו הלאה, ומה אפשר להכיר בו כשייך לשלב קודם.

6. מה עשוי להתקרב

לקרוא את העמדה הזאת כ־הצעד הבא במצב הנוכחי, או כנושא שעשוי לעלות ושכדאי לתת עליו את הדעת. קלף של מנוחה עשוי להזמין מחשבה על פינוי מקום להתאוששות. הוא אינו יכול לומר שהפוגה תגיע מעצמה. העמדה הזאת אינה מספקת תאריך שאפשר לסמוך עליו או אירוע מובטח.

המטה: עמדות 7 עד 10

7. הגישה שלנו

איך אנחנו מגיבים? הקלף עשוי להציע גישה, כוח שזמין לנו או דרך התמודדות מוכרת. כדאי להתייחס אליו כשאלה על ההתנהגות שלנו, ולא כתווית קבועה לאופי שלנו. מחר אפשר להגיב אחרת לאותו מצב.

8. הסביבה שלנו

״ביתו״ אצל וייט כולל את הסביבה ואת השפעותיהם של אנשים אחרים. כדאי לבחון תנאים שאפשר לראות בפועל: עומס העבודה, מרחב משותף, תמיכה זמינה או תחומי אחריות שמתחרים על הזמן שלנו. אם עולה בדעתנו אדם מסוים, אפשר לשאול מה אנחנו באמת יודעים על מעשיו. הקלף אינו נותן גישה לכוונות שלא נאמרו.

9. תקוות ופחדים

רצון ודאגה מתרכזים לא פעם באותו הדבר. אפשר להשתוקק לעצמאות ובו בזמן לפחד מאובדן התמיכה. כדאי לנסות לקרוא את הקלף בשתי הדרכים: התקווה שלי היא ש... וגם החשש שלי הוא ש... תמונה מפחידה בעמדה הזאת יכולה לייצג חרדה; עצם שליפת הקלף אינה מאשרת שהחרדה מוצדקת.

10. לאן הדברים עשויים להוביל

לבחון לאן הדברים עשויים להוביל אם דבר לא ישתנה. זו הזמנה לבחון השלכה אפשרית של הדפוסים שזיהינו, ולא תחזית. אפשר לשאול אם הכיוון הזה רצוי לנו, על אילו הנחות הוא נשען, ואיזו פעולה יכולה לתמוך בו או לעצור אותו. שיקול הדעת נשאר בידינו.

לקרוא את הקלפים כסיפור אחד

הצלב בוחן את המצב; המטה מוסיף את הגישה שלנו, את הסביבה, את המעורבות הרגשית וכיוון אפשרי. להתחיל ב־1 וב־2, ואז לקרוא כמה זוגות. אין צורך בעשרה נאומים נפרדים.

• 3 ו־4: להשוות בין המטרה ליסוד. האם יש תמיכה מעשית במה שאנחנו רוצים? האם הרגל מבוסס פועל נגדו?
• 5 ו־6: לשים לב למעבר בין השפעה חולפת לבין צעד הבא אפשרי. מה יעזור לנו לעבור ביניהם מתוך בחירה מודעת?
• 7 ו־10: לחבר בין התגובה הנוכחית שלנו לבין הכיוון שאנחנו בוחנים. מה משתנה אם מתאימים את התגובה?
• 9 לצד הפריסה כולה: לשים לב היכן תקווה או פחד צובעים את הפרשנות. הרצון בתשובה אינו הופך אותה לראיה.

לסיים בשלושה משפטים: זה מה שמוכר לי. זה המתח שחשוב לי לבחון. זה דבר אחד שאפשר לנסות. אם חיבור מסוים נראה מאולץ, אפשר להשאיר אותו פתוח.

דוגמה מחיי היומיום

כשעשרה קלפים הם יותר מדי

בין הטעויות הנפוצות בתחילת הדרך: שינוי משמעות העמדה אחרי שרואים את הקלף, התייחסות לכל תמונה מאתגרת כבשורה רעה, ושליפת קלפים נוספים בכל פעם שעולה אי־ודאות. כדאי לכתוב את העמדות מראש, לפרש את התמונה במסגרת השאלה שניתנה לה, ולאפשר לקלף לא ברור להישאר לא ברור.

כדאי גם להימנע מלתת לקלף 10 להכריע את תשעת האחרים. סוף מושך אינו יכול למחוק מגבלות מעשיות, וסוף לא נעים אינו יכול לקבוע את גורלנו. חשוב לבדוק כל פירוש מול הנסיבות הממשיות של החיים שלנו.

אפשר לתרגל בעזרת המדריך שלנו לשלושה קלפים ופריסת עבר, הווה, עתיד, או ללמוד את השיעור בקורס שעוסק בפריסות. גם קריאה קטנה יותר ראויה לאותה תשומת לב.

מקורות

• א. א. וייט, The Pictorial Key to the Tarot (המפתח המצויר לטארוט, 1910), חלק שלישי, סעיף 7, ״שיטת ניבוי קלטית עתיקה״: סידור הפריסה, הקלף המייצג והניסוח המקורי של העמדות. תיאורי הקלפים בחלק השני והמשמעויות בחלק השלישי שימשו גם בסיס לקריאה שבדוגמה. נקרא בטקסט המלא, שנמצא בנחלת הכלל, באתר sacred-texts.com.