פריסות ועמדות

לתת לכל קלף תפקיד

פריסה היא סידור של קלפים שבו לכל עמדה יש משמעות מוגדרת. עמדה יכולה לעסוק במצב שלנו, באתגר או בתגובה שעשויה לעזור. היא נותנת לנו שאלה מסוימת שאיתה ניגשים לתמונה.

נניח שבשליפה עולה הקלף שלושה מטבעות. התמונה של עבודה מיומנת והתייעצות יכולה להעלות נושאים של שיתוף פעולה, למידה או אמות מידה משותפות. בעמדה שעוסקת במשאבים, אפשר לחשוב בידע ובניסיון של מי נוכל להיעזר. בעמדת האתגר, אפשר לבחון חלוקת תפקידים לא ברורה או קושי להסכים מה נחשב לעבודה טובה.

הקלף עדיין מביא איתו את הנושאים המוכרים שלו. העמדה מכוונת את תשומת הלב שלנו בתוכם. צריך להיות קשר בין התמונה, העמדה והשאלה שבאמת מעסיקה אותנו, קשר שאפשר להסביר בשפה פשוטה.

כדאי לבחור את העמדות לפני השליפה. כך קל יותר להבחין כשאנחנו משנים את השאלה כדי לקבל תשובה שמוצאת חן בעינינו יותר. כדאי לרשום איזה קלף שייך לאיזו עמדה.

לבחור עמדות שמתאימות לשאלה

מתחילים בשאלה שאפשר לבחון דרך החוויה והבחירות שלנו. למשל, השאלה ״איך אפשר לגשת לשיחה קשה עם שותף או שותפה לדירה?״ נותנת לפריסה נושא מוחשי לעבוד איתו.

שלושה קלפים מספיקים כדי לבחון את השאלה הזאת מכמה זוויות. כל אחד מהסידורים הבאים מכוון את תשומת הלב אחרת.

בקריאת עבר, הווה, עתיד, כדאי להתייחס לקלף האחרון כהזמנה לחשוב על כיוון אפשרי ועל הבחירות שעשויות להשפיע עליו. אפשר לשאול ״על אילו אפשרויות הדפוס הזה עשוי לעורר בי מחשבה?״ לאורך הקריאה כולה, חשוב לזכור את היכולת שלנו לבחור ולפעול.

פריסת עבר, הווה, עתיד שלנו מציעה סידור ייעודי שאפשר להתנסות בו. אפשר גם לעיין באוסף הפריסות ולבחור פריסה שהעמדות שלה מתאימות לשאלה.

ככל שיש יותר עמדות, יש יותר עבודת פרשנות. כדאי להתחיל בסידור שאפשר לסכם בלי לאבד את הקשר לשאלה המקורית.

לקרוא קלף אחד, ואז לחבר בין השלושה

קודם קוראים כל קלף בעמדה שלו. מתארים פרט שאפשר לראות, מזהים נושא רלוונטי ומנסחים אותו במשפט שעונה על השאלה של העמדה. אחר כך מתבוננים בפריסה כולה.

כדאי לשים לב לחזרות. כמה קלפים מסדרת הגביעים עשויים למקד את תשומת הלב בחוויה הרגשית. מספרים שחוזרים על עצמם עשויים לרמוז על שלב או מתח משותף, לפי המסגרת שבשיעור החמישי. כמה קלפים מהארקנה הגדולה יכולים להזמין התבוננות בערכים רחבים יותר או בשינויים. ההבחנות האלה מדגישות נושאים מסוימים, ויש גישות שונות למשקל שנותנים להן בקריאה.

כדאי לחפש גם קשרים. האם קלף אחד מעלה נושא של מאמץ ואחר נושא של מנוחה? האם דמות בודדה נמצאת לצד תמונה של שיתוף פעולה? אולי מתגלה מתח שכדאי לבחון בין עשייה לבד לבין בקשת עזרה.

חשוב להבחין בין מה שרואים בתמונה לבין הפרשנות שלנו. ״הדמות הזאת נושאת עשרה מטות״ הוא תיאור של התמונה. ״אולי לקחתי על עצמי יותר מדי אחריות״ הוא קשר אפשרי לחיים שלנו. אפשר לבדוק את הקשר הזה מול הניסיון שלנו.

אפשר לנסות לחבר את שלושת המשפטים בעזרת ״כי״, ״בזמן ש־״ או ״ולכן״. המילים האלה עוזרות להסביר את הקשר בין הקלפים. אם החיבור נראה מאולץ, חוזרים לעמדות ובוחרים פירוש פשוט יותר.

קריאה בשלושה קלפים בפועל

עשרה מטותשתי חרבותשלושה מטבעות

הקריאה הזאת נותנת לנו משהו שאפשר לברר ולנסות, ומשאירה מקום לשנות את הפירוש.

לסיים במשפט שאפשר להיעזר בו

אין צורך להסביר כל סמל או לפתור כל עמימות. בסיום חוזרים לשאלה וכותבים משפט אחד על מה שהבנו, ואחריו פעולה אחת או שאלה שאפשר לקחת הלאה.

אם קלף נראה לא ברור, אפשר לחזור לשיעור על קריאת התמונה. מתחילים במה שאפשר לראות. יש מי שבוחרים לשלוף קלף הבהרה, אבל כדאי להגדיר לו שאלה מסוימת לפני השליפה. שליפה חוזרת של קלפים נוספים עלולה להקשות על המעקב אחר העמדות המקוריות.

בשיעור האחרון נשלב את מיומנויות הקריאה האלה בתרגול קבוע, עם שאלות שקולות, גבולות ברורים ויומן.

בדיקה עצמית קטנה

1. הקלף שלושה מטבעות מופיע בעמדת האתגר. איזו גישה עשויה לעזור?

להתעלם מהעמדה, כי שיתוף פעולה תמיד מועיל. לבחון איזה קושי עשוי להיות כאן בתפקידים, בשיתוף הפעולה או באמות המידה המשותפות. להחליט שלכל המעורבים חסרה מיומנות.

2. מה הופך שלושה קלפים לקריאה שיש בה רצף והיגיון?

חיבור בין המשמעויות שלהם לפי העמדות, ובינן לבין השאלה. פירוט של כל משמעות שזוכרים לכל קלף. שליפת קלפים נוספים עד שכל אי־הוודאות נעלמת.

3. איך אפשר להשתמש בעמדת העתיד בקריאה לצורך התבוננות?

להתייחס אליה כאירוע שחייב לקרות. לתת לה להחליט בשבילנו. לבחון כיוון אפשרי ואת הבחירות שעשויות להשפיע עליו.