עבודת צל עם טארוט: גישה עדינה ומעשית

״עבודת צל״ הפכה לביטוי נפוץ בטארוט המודרני, ולעיתים קרובות מציגים אותה כמשהו דרמטי: התמודדות עם האפלה שבתוכנו או עם השדים שלנו. בפועל, זו עבודה שקטה ויומיומית יותר. מתרגלים בה תשומת לב לחלקים בעצמנו שאנחנו נוטים לא להסתכל עליהם, כמו קנאה שלא מודים בה, כעס שקוראים לו בשם אחר או צורך שמתביישים בו. לומדים להסתקרן לגביהם במקום להרחיק אותם.

הטארוט יכול ללוות את העבודה הזאת היטב. הקלפים מציגים את הרגשות האלה בתמונות, במרחק קטן שמקל להתבונן בהם. במדריך הזה נבחן מאין הגיע הרעיון, נכיר ארבע דרכים מעשיות להיעזר בקלפים, ונדבר בכנות גם על המקומות שבהם הטארוט כבר אינו הכלי המתאים.

מאין הגיע הרעיון

״הצל״ הוא מונח מעולמו של הפסיכיאטר השווייצרי קרל יונג. הביטוי ״עבודת צל״ הגיע מאוחר יותר, מהפסיכולוגיה הפופולרית. יונג השתמש במונח כדי לתאר חלקים באישיות שאדם אינו מזהה כחלק מעצמו. אלה תכונות ודחפים שנדחקו הצידה כי הם לא מתאימים לתמונה שיש לנו על עצמנו. בעיני יונג, הצל אינו רק דבר רע. לא פעם יש בו כוחות ותכונות שאנחנו זקוקים להם, כמו אסרטיביות אצל מי שנוטים מאוד לרצות אחרים, או רכות אצל מי שמתגאים בחוסן שלהם.

הטארוט לא נולד אצל יונג, והוא לא עיצב שום חלק ממנו. אבל רבים ממי שקוראים כיום בטארוט מוצאים חיבור טבעי בין הרעיונות שלו לקלפים. הארקנה הגדולה במיוחד מלאה בדמויות שמזכירות את הדמויות שבעולם הפנימי שלנו: השוטה והנזיר, הקיסר והקיסרית, השטן והכוכב.

1. הקלף שקשה לנו לחבב

אפשר לעבור על החפיסה כשהקלפים גלויים, ולשים לב איזה קלף מעורר בנו הכי הרבה רתיעה. כדאי לחפש את הקלף שמרגיז אותנו, מעורר אי־נוחות או שהיינו מעדיפים לא לשלוף, גם אם הוא לא המפחיד ביותר. רבים בוחרים בקלפים המתבקשים, כמו המגדל או המוות. אבל התשובות המעניינות נמצאות לא פעם דווקא בפרטים קטנים יותר: המבט הזחוח בקלף חמש חרבות, הדמות הנינוחה בקלף תשעה גביעים שיושבת ושורת גביעים מסודרת מאחוריה, או האישה בקלף תשעה מטבעות, שאינה זקוקה לאחרים כדי להסתדר.

ואז אפשר לשאול למה. רתיעה חזקה היא לא פעם סימן לכך שהקלף מציג משהו שאנחנו לא מרשים לעצמנו. יש מי שקשה להם לשאת את קלף תשעה גביעים, ואולי גם קשה להם להרשות לעצמם ליהנות ממה שיש להם. יש מי שקלף חמש חרבות מקומם אותם, ואולי קשה להם להודות שגם הם רוצים לפעמים לנצח.

2. קלף החצר שמעורר בנו התנגדות

את 16 קלפי החצר (הנסיכים, האבירים, המלכות והמלכים) מפרשים לא פעם כטיפוסי אישיות. אפשר לפרוס אותם ולשים לב איזה מהם הכי פחות דומה לנו. אולי זו מלכת החרבות, שיושבת בפרופיל וחרבה זקופה, מפוכחת וישירה. אולי זה אביר המטות האימפולסיבי, הרכוב על סוסו המתרומם על רגליו האחוריות.

קלף החצר שמעורר בנו התנגדות מתאר לא פעם צד בעצמנו שבשלב מסוים למדנו שאסור לנו לבטא. יש אנשים עדינים מאוד שמלכת החרבות מעוררת בהם התנגדות, כי בעבר הישירות שלהם סיבכה אותם. אין בכך דרישה להפוך להיות כמוה. אולי יש בה משהו קטן שכדאי להשיב לעצמנו, למשל היכולת לומר ״לא״ ברור.

3. קלפים הפוכים כהזמנה להתבוננות

יש דרכים רבות לפרש קלפים הפוכים. בעבודת צל אפשר להתייחס לקלף הפוך כביטוי לכוח חסום, נסתר או מופנה פנימה. כשקלף מופיע הפוך, אפשר לשאול: איפה התכונה הזאת קיימת בי, אבל לא באה לידי ביטוי?

למשל, קלף הכוח כשהוא הפוך עשוי להצביע על אומץ שיש בנו אבל אנחנו לא סומכים עליו, או על תסכול שאנחנו מחזיקים בשליטה הדוקה מאוד. קלף שלושה גביעים כשהוא הפוך עשוי לבטא רצון בקשר שהפסקנו להודות בו.

אין צורך בפריסה מיוחדת לשם כך. אפשר פשוט לשים לב לקלפים הפוכים בקריאות הרגילות שלנו, ולהקדיש להם עוד שאלה אחת ביומן.

4. לשהות עם השטן

אם יש בחפיסה קלף שמתאים במיוחד לעבודת צל, זהו השטן. בתמונה של ריידר-וייט-סמית׳, דמות בעלת קרניים יושבת על מזבח כהה דמוי גוש אבן. שתי דמויות קטנות יותר, גבר ואישה, עומדות כבולות אליו, וגם להן קרניים קטנות משלהן. הפרט שרבים ממי שקוראים בקלפים מצביעים עליו הוא שהשרשראות סביב צוואריהן רפויות. נראה שהן יכולות להרים אותן ולהסיר אותן מעל ראשן.

זו תמונה מדויקת מאוד של האופן שבו הצל פועל. אנחנו מרגישים לכודים בדפוסים, והם ממשיכים להתקיים בין השאר כי אנחנו לא מסתכלים עליהם. כשהשטן מופיע, או כשבוחרים אותו במכוון להתבוננות, אפשר להניח בצד את השאלה ״מה רע בי?״ ולשאול שאלה עדינה ומועילה יותר: מה כובל אותי, ועד כמה השרשרת באמת רפויה?

הירח הוא קלף נוסף שמתאים באופן טבעי לעבודה הזאת. הוא מציג מקום מואר למחצה, שבו פחדים ודמיון מתערבבים. במאמר המעמיק שלנו על הירח יש תרגיל שעוזר להפריד בין מה שידוע לנו לבין מה שאנחנו חוששים ממנו.

פריסה קטנה לעבודת צל

כשרוצים קריאה מובנית, אפשר לנסות שלושה קלפים.

1. מה אנחנו מראים. החלק בנו שנוח לנו שאחרים רואים.
2. מה אנחנו מסתירים. החלק שאנחנו מסתירים, אפילו מעצמנו.
3. מה הוא מציע. מה החלק הנסתר הזה יכול לתת לנו אם ניתן לו מקום.

העמדה השלישית היא החשובה ביותר. בעבודת צל המטרה היא לגלות מה נשאר בחוץ, ולבדוק אם יש משהו מתוכו שכדאי להשיב פנימה. אין צורך לחפש פגמים.

לעשות את זה ברכות

כמה הרגלים יכולים לעזור לשמור על תרגול בריא.

להתקדם לאט. קלף אחד, שאלה אחת ועמוד אחד של כתיבה הם די והותר. אין צורך לחקור את כל האישיות שלנו בסוף שבוע אחד.

לגשת בסקרנות. המטרה היא להבין, בלי לשפוט את עצמנו. אם אחרי התרגול אנחנו מרגישים פחות טוב עם עצמנו, זה סימן שעברנו את הגבול המתאים לאותו יום.

לתעד. דפוסים בעבודת צל מתגלים לאורך חודשים. דקות אחדות אינן מספיקות. יומן טארוט פשוט מאפשר לראות אותם.

להכיר את הגבולות. טארוט יכול לעזור לשים לב לדברים. הוא אינו יכול לטפל בהם. אם מה שעולה מכביד, חשוב להביא אותו למפגש עם איש או אשת מקצוע שהוכשרו לעזור.

עבודת צל עדינה מובילה רק לעיתים רחוקות לגילוי דרמטי. לרוב עולה ממנה משפט קטן וכן, שעד אז לא הרשינו לעצמנו לומר, כמו ״יש בי יותר כעס מכפי שנוח לי להודות״ או ״אני רוצה יותר ממה שיוצא לי לבקש״. המשפט הזה הוא בדרך כלל התחלה של משהו טוב.