פריסת טארוט לקבלת החלטה: שבעה קלפים לשתי דרכים

כשהחלטה מסתובבת בראש כבר שבועות, זה יכול לעזור להוריד אותה אל השולחן. פריסת טארוט לקבלת החלטה נותנת לכל חלק של הבעיה מקום משלו, כך שאפשר להתבונן בחלק אחד בכל פעם.

וכבר בהתחלה, החלק הכן: הקלפים לא יודעים איזו דרך תצליח, והם לא יכולים לבחור במקומנו. מה שפריסת החלטה טובה כן יכולה לעשות הוא להאט אותנו, להפריד בין האפשרויות ולתת לנו תמונות לחשוב איתן. לא פעם, הרגע המועיל ביותר בקריאה הוא כששמים לב לסיבה שכבר הייתה שם, אבל עוד לא נאמרה בקול.

שבע העמדות

לערבב בכל דרך שנוחה, ואז לפרוס שבעה קלפים בסדר הזה. כל עמדה מנוסחת כשאלה, כי שאלה נותנת נקודה להתחיל ממנה.

1. מה אני רוצה מתחת לבחירה הזאת. לא האפשרות עצמה, אלא הצורך שמאחוריה: מנוחה, ביטחון, צמיחה, קרבה, חופש.
2. איך דרך א׳ מרגישה עכשיו. איך האפשרות הראשונה מרגישה לי היום, לפני שעשיתי לגביה משהו.
3. מה דרך א׳ דורשת ממני. המאמץ, השינוי או המחיר שהדרך הזאת תדרוש.
4. איך דרך ב׳ מרגישה עכשיו. איך האפשרות השנייה מרגישה לי היום.
5. מה דרך ב׳ דורשת ממני. מה הדרך הזאת תבקש בתמורה.
6. מה מפחיד אותי. הדאגה שאולי מנווטת את ההחלטה בלי לבקש רשות.
7. מה כבר ידוע לי. משהו ודאי מבחינתי, לא משנה מה אחליט.

איך לפרוס את הקלפים

לדמיין בית קטן. קלף 1 עומד לבדו למעלה, כמו גג. מתחתיו שני טורים: דרך א׳ משמאל, עם קלף 2 מעל קלף 3, ודרך ב׳ מימין, עם קלף 4 מעל קלף 5. בשורה התחתונה, קלף 6 מונח מתחת לטור השמאלי וקלף 7 מתחת לטור הימני, כך שהפחד והידיעה יושבים זה לצד זה, ביסודות של הבית.

כששתי הדרכים מונחות זו לצד זו, אפשר להשוות ביניהן לרוחב השולחן, וקלף 1 שמעל שתיהן מאפשר לבדוק כל דרך מול מה שבאמת רוצים.

לאפשרות שלישית, אפשר להוסיף טור עם קלף אחד לאיך היא מרגישה וקלף אחד למה שהיא דורשת. מעבר לשלוש, כדאי לצמצם קודם את הרשימה על הנייר.

לנסח את השאלה סביבנו

השאלה שכותבים מעצבת את כל מה שבא אחריה. ״איזו עבודה תביא לי אושר?״ מבקשת מהקלפים לראות את העתיד, ואת זה הם לא יכולים לעשות. ״מה חשוב לי להבין לגבי הבחירה בין שתי העבודות האלה?״ מבקשת התבוננות, וזה משהו שקריאה באמת יכולה להציע.

כמה דברים שעוזרים:

• לקרוא לשתי האפשרויות בשמן, בפשטות, לפני הערבוב. ״דרך א׳: להירשם לקורס באביב הזה. דרך ב׳: לחכות לשנה הבאה.״ אפשרויות מעורפלות מובילות לקריאות מעורפלות.
• לשמור על שאלה שעוסקת בבחירה שלנו. פריסה לא יכולה לגלות מה אדם אחר חושב או יעשה. אם ההחלטה תלויה במישהו אחר, הצעד הכן הבא הוא שיחה איתו.
• החלטה אחת בכל קריאה. אם כמה בחירות מסובכות זו בזו, לבחור את זו שצריך להחליט עליה ראשונה.

לעוד דרכים להפוך דאגה לשאלה שאפשר לעבוד איתה, יש רשימת שאלות לקלפים.

כששתי הדרכים נראות קשות

לפעמים קלפים 2 עד 5 כולם נראים כבדים: דמות כפופה תחת משא, דמות בשלג, חרבות בכל מקום. זה יכול להרגיש כמו פסק דין. זה לא.

רוב הבחירות האמיתיות גובות מחיר משני הצדדים, ובגלל זה הן קשות. קלף קשה בעמדה של ״מה הדרך דורשת״ הוא לרוב פשוט נכון, וזה מידע מועיל, לא אזהרה. כדאי להשוות את מה שכל דרך דורשת עם קלף 1. דרך שדורשת הרבה אבל משרתת את מה שרוצים מתחת לכול עשויה להיות שווה את המאמץ. דרך שדורשת פחות אבל מתרחקת ממנו עלולה לעלות יותר ממה שנראה.

אחר כך להתבונן בקלף 6. כששתי האפשרויות נראות קודרות, לא פעם חלק מהדיבור שייך לפחד. כדאי לקרוא לפחד בשם מדויק ככל האפשר. ״יש לי חשש שייגמר לי הכסף״ הוא משהו שאפשר לבדוק. ״יש לי פחד לבחור לא נכון״ הוא משהו שכמעט כולם מרגישים, והוא נוטה להירגע כשמקבלים ששום בחירה לא מגיעה עם ערובה.

את קלף שתי חרבות כדאי להכיר כאן. בתמונה של ריידר-וייט-סמית׳, אישה עם כיסוי עיניים יושבת ומחזיקה שתי חרבות מוצלבות על החזה, ומאחוריה מים. קוראים רבים רואים בו את הקלף של קיפאון שנשמר במקומו כי לא מסתכלים. אם הוא נשלף, אפשר לשאול במה נמנענו מלהסתכל.

שתי חרבותשבעה גביעיםהאוהבים

קריאה להמחשה

גרסה קצרה לשאלות של כן או לא

לא לכל החלטה יש שתי דרכים ברורות. לפעמים השאלה היא פשוט ״כדאי לי לעשות את זה?״ לשליפה מהירה של קלף אחד, העמוד כן או לא בטארוט נבנה בדיוק לשאלה כזאת. אם רוצים קצת יותר מקום, אפשר לנסות שלושה קלפים:

1. מה תשובה של כן תדרוש ממני.
2. מה תשובה של לא תדרוש ממני.
3. מה כבר ידוע לי.

כך נשמרת הרוח של הפריסה הארוכה: שני צדדים, לכל אחד מהם מחיר, וקלף אחד לקרקע היציבה שלנו.

מתי להניח את הקלפים

פריסת החלטה היא כלי לחשיבה, ויש החלטות שצריכות יותר מחשיבה לבד. כדאי להניח את החפיסה בצד ולדבר עם אדם אם:

• הבחירה נוגעת בבריאות, בביטחון האישי, בעניין משפטי או בסכום כסף משמעותי, כשרופא או רופאה, עורך או עורכת דין, יועץ או יועצת, או מישהו שסומכים עליו יכולים לתת עובדות שהקלפים לא יכולים לתת;
• שולפים שוב ושוב בתקווה לתשובה אחרת, או שההרגשה נעשית רעה יותר אחרי כל קריאה;
• ההחלטה משפיעה מקרוב על מישהו אחר, והדבר הכן ביותר הוא לשאול אותו;
• יש תחושה של הצפה, פחד או חוסר ביטחון. בדף הבטיחות שלנו יש מקומות שאפשר לפנות אליהם.

לפעמים הדבר הבהיר ביותר שפריסה מראה הוא שלא צריך לעמוד לבד מול ההחלטה הזאת.

פריסות נוספות לנסות

לפריסה קצרה יותר, פריסת פרשת דרכים של ארבעה קלפים עוסקת בנקודת המוצא, בכל אחת מהדרכים ובקלף מכוון, ובעמוד פריסות הטארוט יש עוד אפשרויות. אפשר גם להתחיל בקריאת טארוט חינמית ולהשאיר את שתי האפשרויות כתובות לידנו. קריאות שנעשות באפליקציית אמברלון נשמרות ביומן פרטי עם לונה, וכך קל לחזור אליהן בהמשך ולראות מה בחרנו ולמה.

מה שלא תהיה ההחלטה, היא נשארת שלנו. הקלפים נמצאים שם כדי לעזור לנו לשמוע את המחשבות של עצמנו.