EnglishEspañolPortuguês לאפליקציה
רפלקציות

נסיך הגביעים ורוך כלפי רגשות חדשים

על הצעיר שבקלפי החצר של הגביעים, על דג שאין לו מה לחפש שם, ועל האומץ השקט שנדרש כדי לתת לדבר קטן ומוזר להיות חשוב.

קלף הטארוט נסיך הגביעיםנסיך הגביעים

איורי הקלפים בעמוד הם יצירה מקורית של Emberlune, בהשראה חופשית של חפיסת ריידר-וייט-סמית' מ־1909. התיאורים במאמר מתייחסים לקלפים המקוריים.

זה מגיע בדרך כלל ברגע לא נוח. שוטפים ספל, או מחכים במעבר חצייה, או מקשיבים בחצי אוזן בפגישה, ומשהו עולה שאין לו שום קשר לכל זה. רצון ללמוד לנגן בכלי שמעולם לא נגענו בו. חיבה למקום, או לאדם, שלא הייתה שם בשבוע שעבר. משפט שיכול היה לפתוח יפה סיפור שאיש לא ביקש מאיתנו לכתוב. הוא מגיע שלם וקצת משונה, ועוד לפני שסיים להגיע, חלק מאיתנו כבר מושיט יד כדי להצניע אותו: נו, באמת. זה מגוחך.

אצל רבים מאיתנו הרפלקס הזה מהיר. רגשות חדשים מביכים. אין להם עדיין היסטוריה, אין להם הוכחה, אין להם שימוש ברור. נראה קל יותר להחביא אותם לפני שמישהו, כולל אנחנו, יספיק להביט בהם כמו שצריך.

נסיך הגביעים הוא תמונה של מי שלא עושה את זה.

דג בגביע

הצעיר שבקלפי החצר של הגביעים עומד על רצועת חוף, והים נע מאחוריו בגלים ארוכים. הנסיך לובש טוניקה כחולה מודפסת בפרחים ורודים וכובע כחול רך, שפיסת בד ארוכה משתלשלת ממנו. יד אחת מונחת בנינוחות על המותן. השנייה מושיטה גביע זהב, ומתוך הגביע מרים דג את ראשו ומביט ישר במי שמחזיק אותו.

זו תמונה מצחיקה, אם מרשים לה להיות כזאת. דגים לא חיים בגביעים. והנסיך לא מפיל את הגביע, לא צועק ולא שופך את המים על החול. הפנים רגועות וקשובות, כאילו זה בדיוק מסוג הדברים ששווה לעצור בשבילם.

כך ראה זאת וייט:

נסיך נאה ונעים, נשי במקצת, בעל מראה לומד ומרוכז, מתבונן בדג העולה מתוך גביע כדי להביט בו. אלה תמונות הנפש המקבלות צורה.

א. א. וייט, המפתח המצויר לטארוט (1911)

לומד ומרוכז. מילים משונות לסצנה שובבה כל כך, וזה חלק מהקסם שלה. הנסיך מתייחס לדג ברצינות. לא בכובד ראש, אלא ברצינות, בתשומת לב מלאה, כמו שילד קטן כורע כדי להתבונן בחילזון על מדרגה בגינה.

תמונות הנפש

רגש חדש הוא לא פעם בדיוק זה: משהו שלפני שעה היה מצב רוח עמום, ועכשיו יש לו צורה, עם סנפירים והכול, והוא מביט בנו.

לרוב הוא קטן, מסוים וקצת לא במקום. לא תשוקה גדולה אלא משיכה קלה. לא תוכנית לחיים אלא רצון לנסות. מה שהקלף מציע הוא דרך לפגוש אותו: להחזיק את הגביע יציב, להביט, ולתת לדבר המוזר להיות שם לרגע לפני שמחליטים מה הוא.

זה הרוך שבקלף הזה. לא רכות במובן של שבריריות, אלא הזהירות שלא למעוך משהו לפני שיודעים מה הוא.

הים שמאחור

כדאי להביט במה שקורה מאחורי הדמות. הים כולו בתנועה, גל אחר גל, חסר מנוחה ועצום. ולפניו עומד הנסיך על קרקע יבשה עם גביע מים קטן אחד.

זו תמונה טובה של האופן שבו רגש חדש יושב בתוך חיים שלמים. מאחוריו כל מה שאנחנו מרגישים ואי פעם הרגשנו, גדול, ותיק ועסוק. מלפנים, ביד אחת, הדבר החדש ביותר: זעיר בהשוואה, והוא זה שהנסיך בחר להביט בו. לא צריך להבין את האוקיינוס כולו כדי לתת תשומת לב לדג אחד.

שובבות ורוך יחד

יש משהו קליל בדמות הזאת. הטוניקה המפורחת, הבד המשתלשל, היד על המותן: זה לא מישהו שמתכונן לאסון. הקלף שייך לסדרת הרגש, ובכל זאת יש לו חוש הומור.

זה חשוב, כי דברים חדשים נמעכים בקלות תחת משקל רב מדי. כששואלים רגש טרי מה הוא אומר על העתיד, אם הוא נבון, אם הוא יחזיק מעמד, והוא נוטה להשתתק. כששואלים אותו, כמו שהנסיך נראה שואל, פשוט מה אתה?, אולי הוא יישאר עוד קצת. שובבות אינה ההפך מלקחת משהו ברצינות. לעיתים קרובות זו בדיוק הדרך שבה דבר עדין שורד את ימיו הראשונים.

גם בקלף השמש יש משהו מהרוח הזאת: ילד בחוץ, בשטח פתוח, בלי דאגות, נהנה מהאור. ואס הגביעים עומד בשורש הסדרה, גביע שמושט מתוך ענן. אם האס הוא רגש שמוגש, הנסיך הוא רגש שמתגלה, דבר מפתיע אחד בכל פעם. המסה שלנו על אס הגביעים ולב שנפתח מחדש מתעכבת על ההגשה הראשונה הזאת.

אם הנסיך הוא אנחנו

אנשים שואלים לא פעם אם נסיך הגביעים מתאר אדם מסוים. ברשימת המשמעויות של וייט מופיע ״עלם לומד״, וקוראים רבים רואים בקלף מישהו צעיר, או חדש במשהו, חולמני ורגיש.

אבל קלף לא יכול לומר מה אדם אחר מרגיש, או מה הוא יאמר או ישלח. הוא יכול להראות תכונה, והדרך העדינה ביותר להשתמש בו היא לא פעם לחפש את התכונה הזאת בתוכנו. כל אדם, בכל גיל, יכול להיות הנסיך: מי שרק מתחילים ויושבים בסוף הכיתה, החלק שבנו שעדיין מסוגל להתפלא. המדריך איך לקרוא את קלפי החצר בטארוט מרחיב על קריאת קלפי החצר כתפקידים ולא כאנשים קבועים.

כמה דברים לשבוע הזה

לחכות לפני שנותנים לזה שם. כשמופיע רגש חדש או רעיון חדש, לתת לו יום או יומיים לפני שמחליטים אם זו התאהבות, ייעוד או מצב רוח חולף. בינתיים הוא יכול להיות פשוט דג: חי, סקרן, בלי הסבר.

להחזיק את זה קודם בידיים שלנו. הנסיך מחזיק את הגביע ולא מעביר אותו מיד ליד. אין חובה להודיע לאף אחד על משהו שרק עכשיו הופיע. רגש חדש יכול להישאר פרטי לזמן מה ועדיין להיות אמיתי.

לתת לו עשר דקות של משחק. לבחור דרך קטנה אחת, בלי לחץ, לבלות איתו קצת זמן: לחפש מידע על הכלי, לעבור ליד המקום, לקרוא כמה עמודים על הדבר שפתאום רוצים לדעת. לשמור על זה לא רציני, בכוונה. רק נותנים לו לשחות.

הגביע המוחזק ביציבות

נסיך הגביעים לא מבטיח שהדג יהפוך למשהו. יש רגשות חדשים שגדלים לפרק שלם בחיים. יש שנשארים קטנים, ביקור קצר ואז נעלמים. מה שהקלף מראה הוא דרך לעמוד בזמן שמגלים: על קרקע מוצקה, בנינוחות, בסקרנות, כשמחזיקים את הגביע יציב מספיק כדי שמשהו יוכל להביט בחזרה.

לא כל הפתעה צריכה תשובה. יש כאלה שצריכות רק מישהו שיישאר ויביט.

המשמעות המלאה של נסיך הגביעים עוסקת באהבה, בעבודה ובקלף ההפוך, והמסה טארוט ויצירתיות הולכת בעקבות הרעיונות המשונים של הנסיך אל העשייה והיצירה.