איך לקרוא בקלפי טארוט: מדריך מעשי להתחלה

רוב האנשים שקונים חפיסה ראשונה נתקלים באותו קושי בתוך שבוע. יש שבעים ושמונה קלפים, לכל אחד משמעות במצב ישר ובמצב הפוך, ונדמה שהחוברת הקטנה דורשת לשנן את כולן לפני שמותר להתחיל. אפשר להתחיל גם בלי זה. קריאה בטארוט דומה לקריאה בספר תמונות, ומבנה החפיסה עוזר מאוד להבין את הקלפים גם בלי ללמוד רשימת מילים בעל פה.

המדריך הזה עוסק במה שצריך לקריאה ראשונה. נכיר את מבנה החפיסה, איך להתכונן, איך לנסח שאלה שמתאימה לקריאה ואיך להבין קלף בהקשר שלו. בסוף יש תרגול קצר לקריאה ראשונה וטעויות שכמעט כולם עושים בהתחלה.

מהו טארוט ומאיפה הוא הגיע

הטארוט התחיל כמשחק קלפים. החפיסות הקדומות ביותר ששרדו צוירו בצפון איטליה במאה החמש־עשרה. בהן גם הקלפים המפורסמים שצוירו ביד עבור משפחות ויסקונטי וספורצה ממילאנו. במשחק, שנקרא טארוקי, עדיין משחקים בחלקים מאירופה. השימוש בקלפים לניבוי עתידות נעשה נפוץ הרבה יותר מאוחר, בצרפת של סוף המאה השמונה־עשרה. כותבים כמו אנטואן קור דה ז׳בלן טענו אז, בלי ראיות, שהקלפים משמרים חוכמה מצרית עתיקה.

החפיסה שממנה לומדים כיום רוב קוראי הטארוט באנגלית עוצבה בידי האמנית פמלה קולמן סמית׳, בהנחיית ארתור אדוארד וייט. היא יצאה לאור בלונדון בהוצאת ויליאם ריידר ובנו בדצמבר 1909. בדרך כלל קוראים לה חפיסת ריידר-וייט או ריידר-וייט-סמית׳. רוב החפיסות המודרניות באנגלית, ובהן גם זו של אמברלון, מבוססות על התמונות והמשמעויות שלה.

אנשים קוראים בטארוט מסיבות שונות. יש שרואים בו תרגול רוחני, ואחרים רואים בו דרך מסודרת לחשוב. באתר הזה אנחנו מתייחסים אליו כאל מראה. הקלפים מציעים תמונות ונושאים, ואנחנו בוחרים מה המשמעות שלהם במצב שלנו.

איך 78 הקלפים מסודרים

לחפיסה יש שני חלקים. אחרי שמכירים אותם, בכל קלף כבר יש משהו מוכר.

את 22 קלפי הארקנה הגדולה קוראים לעיתים קרובות כמסע. השוטה יוצא לדרך עם סקרנות בלבד, פוגש בדרך מורים ואתגרים (הקוסם, הנזיר, המוות, המגדל), ומגיע אל העולם, תמונה של שלמות. כשכמה קלפים מהארקנה הגדולה מופיעים בקריאה אחת, רבים מהקוראים רואים בכך סימן שהשאלה נוגעת במשהו רחב יותר מחיי היומיום.

56 קלפי הארקנה הקטנה בנויים בדומה לחפיסת קלפי משחק רגילה. בכל סדרה יש קלפים מאס עד עשר, ואחריהם ארבעה קלפי חצר: נסיך, אביר, מלכה ומלך. כל סדרה קשורה ליסוד ולתחום בחיים.

גם המספרים יוצרים מעין סיפור. האסים הם התחלות, המספרים שבאמצע עוסקים במאמץ ובחוסר היציבות שבדרך, וקלפי העשר מייצגים את מלוא המשקל של מחזור שלם, לטוב ולרע. כך, גם במפגש ראשון עם הקלף שבעה מטבעות, כבר אפשר לדעת שהוא עוסק בחיים המעשיים (מטבעות) ובשלב של המתנה והערכת המצב (שבע, אחרי האמצע). התמונה מאשרת זאת. נראה בה צעיר שנשען על מטה ומביט במטבעות שצומחים על שיח.

להתכונן לקריאה

אפשר לגשת לקריאה בלי טקס קבוע, אבל כמה הרגלים קטנים עוזרים.

למצוא עשר דקות שקטות. קריאה בין התראות בטלפון נוטה להיות שטחית. מספיק שקט שמאפשר להתבונן בתמונה בתשומת לב. נרות הם עניין של בחירה.

לערבב בכל דרך שנוחה לנו. אפשר להעביר קבוצות קלפים קטנות מיד ליד, לחלק את החפיסה לשניים ולשלב את הקלפים אלה באלה, או לפזר אותם על השולחן עם הפנים כלפי מטה ולערבב בתנועות מעגליות. עוצרים כשמרגישים שזה מספיק. אם קלפים קופצים מתוך החפיסה, יש שמצרפים אותם לקריאה ויש שמחזירים אותם לחפיסה. כדאי לבחור כלל ולהתמיד בו.

לכתוב את השאלה. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל ההבדל גדול. שאלה שנשארת בראש משתנה במהלך הקריאה. שאלה על הנייר עוזרת לזכור בכנות מה בדיוק שאלנו.

לנסח שאלה שמתאימה לקריאה

השאלה מעצבת את הקריאה יותר מכל קלף בודד. אפשר להשוות בין הניסוחים האלה.

לשאלות שבטור השני יש שלושה דברים משותפים. הן עוסקות בנו, ומאפשרות להשאיר את מחשבותיו הפרטיות של אדם אחר מחוץ לקריאה. הן פתוחות, ולכן משאירות מקום למשהו בלתי צפוי שיעלה מהקלף. והן מובילות למשהו שאפשר לעשות. השאלה ״האם אקבל את העבודה?״ משאירה אותנו בהמתנה ל״כן״ או ל״לא״. השאלה ״מה כדאי לי לזכור לקראת הריאיון הזה?״ נותנת לנו משהו לקחת איתנו לחדר.

אפשר גם לשאול שאלות של כן או לא. הן פשוט משאירות לקלף פחות מרחב. אם זה מה שמתאים כרגע, בדף טארוט כן או לא נשלף קלף אחד, עם הסבר מדוע הוא נוטה לתשובה מסוימת.

לקרוא קלף בהקשר שלו

ההרגל המועיל ביותר שאפשר לפתח הוא להתבונן בתמונה לפני שקוראים את המשמעות. מה קורה בה? מי מופיע בקלף, לאיזה כיוון הדמויות פונות, ואיך נראה מזג האוויר? הרושם הראשון שלנו רלוונטי לעיתים קרובות לשאלה יותר ממילת המפתח שבמדריך.

אחר כך אפשר לתת לשאלה לכוון את המשמעות. למשל, בקלף חמישה מטבעות נראות שתי דמויות בבגדים בלויים, הולכות בשלג וחולפות על פני חלון מואר של כנסייה.

חמישה מטבעות

בשאלה על כסף, הקלף עשוי להצביע על תקופה של מחסור או על הפחד מפניה. בשאלה על חברות, אותה תמונה יכולה לתאר תחושה שנשארנו בחוץ, לבד בקור. בשאלה ״מה חומק ממני?״, רבים מהקוראים היו מפנים את תשומת הלב לחלון. העזרה קרובה, והדמויות חולפות על פניה. אותו קלף, שלוש קריאות כנות, והשאלה קובעת איזו מהן מתאימה.

גם הקלפים השכנים משנים את המשמעות. קלף שלושה גביעים, שבו שלושה חברים מרימים גביעים בעונת הקציר, הוא קלף שמח בפני עצמו. לצד חמישה מטבעות, הוא עשוי לרמוז שהדרך לצאת מתקופה קשה עוברת דרך אנשים אחרים. לצד שבעה גביעים, ענן מלא מראות מפתים, הוא עשוי לעורר שאלה אם החגיגות הפכו לדרך להימנע מהחלטה.

הקריאה הראשונה, קלף אחד ואז שלושה

כדאי להתחיל אפילו בקטן יותר ממה שנדמה שצריך.

אם עדיין אין חפיסה, בקריאה החינמית באתר נשלפים קלפים מתוך כל 78 הקלפים בדפדפן, והמשמעות של כל קלף מוצגת בהתאם למיקום שלו בפריסה.

טעויות נפוצות בהתחלה

לשנן לפני שמתחילים לקרוא. רשימות של מילות מפתח מועילות בהמשך. בהתחלה הן מסיטות את המבט מהתמונה, שבה נמצא רוב התוכן המשמעותי.

לשאול שוב ושוב את אותה שאלה עד שהתשובה משתנה. כשממשיכים לשלוף עד שמגיע הקלף שקיווינו לו, הקריאה הופכת לחיפוש אחר אישור. בדרך כלל דווקא השליפה הראשונה היא זו שכדאי להתבונן בה.

לקרוא כל קלף כניבוי. רק לעיתים רחוקות מפרשים את קלף המוות כמוות ממשי, והמגדל אינו מבטיח אסון. גם קוראים שמאמינים שהקלפים יכולים לחזות אירועים נוטים לקרוא בהם נטיות, בלי לראות בתוצאות דבר שנקבע מראש. אנחנו מעמיקים בשאלה הזאת במאמר האם טארוט יכול לחזות את העתיד?

לשלוף יותר מדי קלפים. קשה להחזיק בראש פריסה של עשרה קלפים. שלושה קלפים שקוראים בתשומת לב מועילים יותר מעשרה שנקראים בחיפזון.

לשכוח את מה שקראנו. לעיתים קרובות הקריאה נעשית ברורה יותר כעבור כמה ימים, בתנאי שתיעדנו אותה. מחברת קטנה היא כלי הלימוד הטוב ביותר שיש. כאן אפשר לקרוא איך להתחיל יומן טארוט שבאמת נתמיד בו.

איך ממשיכים מכאן

אם מתאים ללמוד צעד אחר צעד, הקורס החינמי שלנו ללמוד טארוט בעשרה שיעורים ממשיך מהמקום שבו המדריך הזה מסתיים, עם תרגילים ושאלון קצר בכל שיעור.

אפשר לקרוא בכל יום דף של קלף אחד, ולהתחיל בקלף ששלפנו. לנסות את פריסת הקלף האחד בכל בוקר במשך שבוע. כשהסדרות כבר נעשות מוכרות, אפשר לעבור לפריסת שלושה קלפים. נתחיל לקרוא לעצמנו מוקדם יותר ממה שהחוברת מרמזת.

מקורות

• Michael Dummett, The Game of Tarot: From Ferrara to Salt Lake City (Duckworth, 1980), על המקורות האיטלקיים של משחק הקלפים.
• Ronald Decker, Thierry Depaulis and Michael Dummett, A Wicked Pack of Cards: The Origins of the Occult Tarot (Duckworth, 1996), על קור דה ז׳בלן ועל התפתחות הטארוט לניבוי עתידות בצרפת במאה השמונה־עשרה.
• Arthur Edward Waite, The Pictorial Key to the Tarot (William Rider & Son, פורסם ב־1910 ונושא את התאריך 1911), הספר המלווה את חפיסת ריידר-וייט-סמית׳.